סגולותיו של חודש אדר ב' <בשנה מעוברת>

סגולותיו של חודש אדר 

בכל חודש משנים עשר חודשי השנה, ישנו איזה מזל בשמים שהוא משפיע במיוחד באותו החודש, וכך הוא סדרן של החודשים והמזלות: בחודש ניסן - מזל טלה, בחודש אייר - שור, סיון - תאומים, תמוז - סרטן, אב - אריה, אלול - בתולה, תשרי - מאזנים, חשון - עקרב, כסלו - קשת, טבת - גדי, שבט - דלי, ובחודש אדר שולט מזל דגים. לא לחינם נקבע כל מזל ומזל בחודשו, לדוגמא: מזל מאזנים בחודש תשרי, כי בחודש זה יש בו את ימי הדין - ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, וכן הושענא רבה. כמו כן חודש אדר הוא מזל דגים, כי בחודש זה הדגים מתרבים בים. ומזל החודש גם קובע ברכה לאותו החודש, וחודש אדר שנקבע בו מזל דגים, הוא מסוגל להינצל מעין הרע, כדגים שבים שעין עין הרע שולט בהן, וכפי שכתב הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א. עוד מסוגל חודש זה לפקידת עקרות והולדה יותר משאר חודשים, כי מזל דגים הוא, והוא סימן לפריה ורביה, כמו שאמר יעקב אבינו "וידגו לרוב בקרב הארץ", וכפי שכתב הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין. הריטב"א במסכת תענית מחדש, כי אף שישראל מעל המזל, ואין המזל שולט בהם, יוצא מן הכלל הוא חודש אדר אשר יש בו מזל לישראל, ולפיכך משנכנס אדר מרבים בשמחה. 

בשנה זו, שנה מעוברת, מתעוררת שאלה, איזה מזל שולט בחודש אדר שני הוא החודש השלש עשרה? הלוא ישנן שתים עשרה מזלות בלבד! בתלמוד ירושלמי מסופר, כי בעת מלחמת יהושע בעמלק - היה עמלק נוהג בתכסיס מיוחד: בפקודת הגיוס של היוצאים לחזית, היה בורר רק את החיילים אשר חל יום הולדתם ביום הקרב, וזאת מפני שביום ההולדת מזלו של אדם מתחזק, ולא במהרה הוא נופל. ומזימתו אכן הייתה קרובה להתממש, עד שמשה רבינו הוצרך לערבב את המזלות של אותו יום, ובכך נפל כוחם ארצה. לעומתו, משה נהג בחכמה להינצל מכוחו של עמלק, ה'חזקוני' בפירושו לתורה  מבאר שבמאמר משה ליהושע: "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק", התכוון משה רבינו שיהושע יחפש חיילים מיוחדים אשר נולדו בחודש אדר השני, וחודש זה הוא מעל המזל [כי הוא חודש ה-13], וממילא תתבטל שליטת המזלות של עמלק. 

בדרך זו ביאר הגה"צ רבי צבי אלימלך שפירא בספרו 'בני יששכר'  את מפלתו של המן הרשע לפני מרדכי היהודי. המן הפיל פור הוא הגורל, ויצא לו בניחושו לגזור גזירת מוות ליהודים בחודש ב-י"ג בחודש אדר, ומבואר בירושלמי שאותה שנה הייתה שנה מעוברת, ונפל הגורל על חודש אדר שני. ומאת השם יתברך היתה זאת שיפול הגורל דווקא על חודש אדר שני. כי המן היה מכשף גדול, ועשה הכל על פי כשפיו, וכתב רבינו אפרים שאין כישופים שולטים במי שנולד באדר שני, כי הכישופים נעשים על פי המזלות, ואדר שני אין לו מזל, כי הוא חודש שנעשה על ידי ישראל שמעברים את השנה, ולישראל אין מזל, ועל ידי כך נהפוך הוא - נפל פחד היהודים על כל העמים, והתבטלו כישופי המן. 

ובזה מבאר ה'בני יששכר' מדוע נקבעו שם של חג הפורים, על שם הפור והגורל שעשה המן, הלוא לכאורה הגורל עצמו היה כלי פורענות להודיע את הזמן מתי יפרעו מישראל, ואיזה ישועה טמונה בגורל? אמנם, מאחר שהקב"ה סיבב שגורל יפול על אדר שני, ובאדר שני אין מזל ולא ישלטו כישופיו של המן, נמצא שכבר בגורל הצמיח הקב"ה את ישועתם של ישראל. 

מתוך "שיח יצחק" עמ"ס ערכין