מקורו של פך השמן מנס חנוכה
פך פלאי שהסתובב אלפי שנים, וניסים ונפלאות נעשו עמו באמצע תקופת בית שני בשנת ג'תרכ"ב לבריאת העולם, מרדו היהודים בני חשמונאי ביוונים וניצחום.
כאשר הם רצו להדליק את מנורת הזהב בבית המקדש, מצאו רק פך אחד קטן של שמן טהור שהיה עליו את חותמו של הכהן הגדול, הכמות שהייתה באותו הפך לא הייתה אמורה להספיק אלא ליום אחד בלבד, והיה גילוי פנים מאת ה' יתברך והדליקו מאותו השמן במשך שמונה ימים.
כשנחקור על מקורו של פך השמן הזה, נגלה כי מקורו טהור עוד מימי קדם, ובו נעשו ניסים מופלאים: לפני כמה שבועות קראנו בפרשת שבוע על יעקב שקיבל את הברכות מאת אביו יצחק, רבקה ציוותה את בנה יעקב לברוח לחרן מפני שנאת עשיו אחיו. כששמע עשיו על כך, שלח את אליפז בנו, ואליפז השיל את יעקב מכל נכסיו, ולא השאיר לו אלא את מקלו בלבד. מפני מה היה חשוב כל כך ליעקב מקל זה יותר מכל חפציו? מקל זה היה חלול ובתוכו היה שמן, ועשה זאת בשביל שיוכל להדליק נר בלילה וללמוד תורה לאורו. לאחר שנגלה ה' יתברך אל יעקב בחלום בהיותו במקום המקדש - בנה יעקב מצבה ויצק שמן על ראשה, מאותו השמן שהיה לו במקל זה (פענח רזא).
כאשר יצק יעקב את השמן על המצבה, ראה שלא נחסר מאומה מאותו השמן! והבין ששמן זה מזומן לברכה. ולכך, בזמן שחזר מביתו של לבן בדרכו אל בית הוריו, היה צריך לעבור בלילה את "מעבר יבוק", ולאחר שהעביר את כל משפחתו, נזכר ששכח "פכים קטנים", וטרח וחזר לבדו לצד השני של הנהר, ושם תפסו שרו של עשיו ונלחם עמו. ומדוע יעקב טרח והכניס עצמו לסכנה להביא את אותו השמן? מפני שידע ששמן זה מזומן לברכה! ואכן, לימים שמן זה הייתה בו ברכה בלי די, וממנו משכו את המשכן ואת כל כליו, את המזבח ואת אהרון הכהן. גם את המלכים בכל תקופת בית ראשון עד יאשיהו המלך משחו משמן זה. ובגמרא מובא שנעשו בו ניסים רבים, וכולו קיים לעתיד לבוא.
עוד נס מופלא נעשה בשמן זה, כאשר היה רעב גדול בארץ ישראל למשך יותר משנתיים, ואליהו הנביא בא לעיר צרפתה, והתארח בביתה של אשה אלמנה שלא היה לה אלא כף קמח בכד ומעט שמן, ואליהו בירכה ששמן זה לא יחסר לעולם, וכן היה. גם כך אירע נס נוסף, כאשר יהורם בן אחאב היה מציק לאשת עובדיה הנביא שתפרע לו את החוב שלווה בעלה, הלכה אשת עובדיה אל אלישע הנביא תלמיד אליהו וצעקה אליו על מצבה, אמר לה אלישע שתיקח את השמן שבביתה, ושמן זה יתרבה על גדותיו ותמלא בו כלים רבים, ובכסף שתאסוף תמורת השמן - תפרע את חובה, וכן היה (מגורי האר"י).
בימי יאשיהו המלך בסוף תקופת בית ראשון, גנז יאשיהו המלך את שמן המשחה (רמב"ם). ובכן, שמן זה התגלה בתקופת בית שני לבני חשמונאי, כאשר הוא חתום בחותמו של כהן גדול.
ויהי רצון, שבמהרה יבנה בית מקדשנו ותפארתנו, ונזכה להדליק את מנורת הזהב, ויתגלה שמן זה, וכדברי הגמרא שהשמן עומד וקיים לעתיד לבוא. שבת שלום.
מתוך שיח יצחק מסכת כריתות
