מצוות כיבוד הורים
"את החצי השני של הבגד שמרתי בשבילך! לאחר שתזקין..."
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". הגיון פשוט עומד אחרי ציווי זה, האב והאם הביאו את האדם לחיי העולם הזה, טיפלו בו וגידלו אותו במסירות. הכרת הטוב היא רגש פשוט הנובע מלב כל אחד ואחד כלפי הוריו היקרים.
דוד זקנתי רבינו יוסף חיים זיע"א מביא מעשה נפלא, ובו חיזוק לקיום מצוה זו: מעשה באחד שהיה לו אב זקן, ולא היה חס עליו להביאו בתוך ביתו להאכילו ולהלבישו, אלא היה הזקן הזה דר עם העניים שבעיר. ויהי היום בימי הקור, היה הזקן יושב עם העניים ברחוב העיר, ויעבור שם בן בנו של הזקן, ויתחנן הזקן ויאמר אל נכדו: ראה יקירי איך הקור רב ועצום, ואני מבלי לבוש מחמם, על כן תאמר נא לאביך שישלח לי בגד חם להתכסות בו וללבשו בימי הקור הזה! וילך הבן ויספר לאביו מה שאמר לו זקנו, ויאמר לו: "תעלה אל העלייה ותמצא בגד תלוי ביתד, תיקח אותו ותוליך אותו לזקנך". הבן עלה אל העלייה, ומצא בגד ישן נושן שיש בו כמה קרעים, ויחר לו מאוד על הדבר הזה, תיכף לקח מספריים וחתך את הבגד לארכו לשני חצאים שווים, ומפני כך התעכב בעליה. כאשר אביו הבחין בעיכוב, צעק אליו: "למה אתה מתעכב? ומה אתה עושה שם?", לאחר כמה פעמים שאביו קרא לו, ירד הבן מן העלייה ובידו חצי בגד. ויאמר לו אביו: "למה חתכת את הבגד לשני חצאים? ומה תעשה בחצי האחר?". ויאמר לו: "החצי השני הצגתיו בשבילך! כי אחר שתזקין - אוציא אותך מן הבית הזה, ובעל כרחך תשב עם העניים, ובימי הקור כשתבקש ממני בגד ללבוש - אשלח לך זה החצי הנשאר פה, כי מעשה אבות יעשו בנים, וכמו שאתה מתנהג עם אביך כן אני אתנהג!...". ויבוש האב ויכלם, והבין כי חטא חטאה גדולה בזה בכבוד אביו, שאחרי זה גם עליו יעבור כוס זה של הביזיון, והלך אצל אביו וביקש ממנו מחילה והביאו לביתו.
שכר המצוה, ולכבדן גם לאחר פטירתם
ישנן תקופות החיים, בהם קיום המצווה כרוך בקושי, ואז יש להתחזק במצווה זו במיוחד. פעמים קיום המצווה דורש השקעה של שעות ארוכות ביום או אף ימים שלמים, אך כאן במצוות כיבוד הורים גילה ה' יתברך את שכרה של מצוה יקרה זו: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ", לאמר, אל תצטער על זמנך היקר, כי אדרבה בקיום המצווה תזכה לאורך ימים טובים. מלבד כיבוד הורים בחיים, יש לכבדם אף לאחר מותם. ובזוהר הקדוש מגלה שיש לכבדם לאחר המוות יותר מאשר בחיים. כיצד? על ידי שהבן הולך בדרך ישרה, ומתקן את מעשיו - מכבד בכך את הוריו לפני הקב"ה, והקב"ה מרחם על הוריו ומושיבם בכסא כבודו.
מתוך ספר "שיח יצחק" מסכת קידושין