מעלת השלום
רווח מול ההפסד
דעות בני אדם שונות זו מזו, מטבע הדברים שינוי זה גורם לויכוחים שונים. חילוקי הדעות שייכים אצל כולם: בין איש לאשתו, בין איש לחבירו, בין איש לשכנו, בין קהילה לקהילה ובין קבוצה לקבוצה. כאשר הויכוח מתנהל בצורה לא נכונה מתוך רגשות או מתוך התבצרות בדעה הפרטית, יכולים חלילה להיגרר למחלוקת וריב. ישנם כאלה שמטעמי כבוד נגררים לריב, אף שהם מודעים שכתוצאה מכך יהיה להם הפסד גדול מאוד ביחס לריוח והתועלת שיבוא להם מהניצוח שבאותה מריבה. פעמים ההפסד מורגש דוקא לאחר זמן שהושקטה המריבה, אך כבר מאוחר מלהשיב את הנעשה, ולא ניתן לחבר את הקרעים שנוצרו...
הרמב"ם כתב לבנו רבי אברהם איגרת המוסר, ובה הזהירו על נגע המחלוקת: "אל תשקצו את נפשותיכם במחלוקת המכלה הגוף והנפש והממון, ומה נשאר עוד?! ראיתי משפחות נספחו, ושרים הוסרו מגדולתם, ועיירות גדולות נתערערו, וקיבוצים נפרדו, וחסידים נפסדו, ואנשי אמונה אבדו, ונכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת. "נביאים נבאו, וחכמים חכמו, ופילוסופים חפשו - ויספו לספור רעת המחלוקת, ולא הגיעו לתכליתה. לכן שנאו אותה ונוסו מפניה! והתרחקו מכל אוהביה וגואליה ורעיה, וגם אל כל שאר בשרכם אוהב מדינים – התנכרו ורחקו קרבתם, פן תספו בכל חטאתם".
כלי שמחזיק את הברכה
הברכה האחרונה בתפלת העמידה היא ברכת: "שים שלום", ובה חותמים: "המברך את עמו ישראל בשלום". בסיום תפלת העמידה אנו מתפללים: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". כך גם סיום ברכת הכהנים היא בברכת השלום: "וישם לך שלום". ואמרו חכמינו ז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, כלומר יתכן שיש לאדם הרבה ברכה בכל מעשיו ועסקיו, אך אם חסר לו שלום עם בני ביתו או עם האנשים הסובבים אותו, אזי אין לו כלי שיחזיק את כל הברכה השרויה אצלו, ולכך הקב"ה בירך את עם ישראל בברכת 'שלום'.
השראת השכינה וניצחון במלחמה
כאשר יש שלום ואחדות, השכינה שורה בתוך עם ישראל, ונוצחים במלחמות, ולכך דורו של אחאב ששררה ביניהם השלום, והשנאה והלשון הרע היו רחוקים מהם, ניצחו במלחמות נגד האויב, על אף שהיו במצב רוחני ירוד שהיו עובדים עבודה זרה. וכך מובא בזוהר הקדוש בפרשת מקץ כאשר עם ישראל בשלום ואין בהם בעלי מריבה, הקב"ה חס עליהם ואין הדין הקשה שולט בהם. ובסוף פרשת נח מגלה הזוהר הקדוש, שהטעם לכך שדור הפלגה אשר כפרו ב-ה' יתברך, ואמרו נעשה עמו מלחמה, ובכל זאת לא ניתן להם עונש כפי שניתן לבני המבול? מאחר שהיה להם לב אחד ורצון אחד, ובמקום אחדות אין הדין יכול לשלוט.
הקשר האמיץ של נשמות ישראל
האחדות בעם ישראל כוחה עצום למאוד, כי כל נשמות ישראל הן קשורות זו לזו בעץ החיים העליון, והפירוד בהן גורם חלילה לפירוד בעליונים (ספר החרדים), וכאשר היו ישראל באחדות שלמה, באותו הזמן זכו לקבל את התורה בסיני.