להיטיב עם נשמת הנפטרים
כיצד הדברים שאנו עושים כאן פועלים לזכות אותם שכבר נפטרו?
אזכרת שמותיהם ונתינת צדקה
בימים נוראים, הדין הנעשה בשמים הוא גם על החיים וגם על הנפטרים להעלותם ממעלה למעלה לפי המעשים הטובים והזכויות שקנו וזכו בהם בחייהם - "ספרי חיים ומתים לפניך נפתחים". מאותה העת שנפרדת הנשמה מגופו של האדם, נעשה הוא "חופשי מן המצוות", אין לו אפשרות לקיים מצוות ומעשים טובים. אך דבר אחד יכול לעמוד לו גם לאחר פטירתו מן העולם, והוא, שבניו או קרוביו: א. יזכירו את שמו. ב. יתנו מעות צדקה עבורו. דבר זה מפורש במדרש תנחומא שיש כוח ביד החיים לזכות את הנפטר, ולמדו זאת מן הפסוק 'כפר לעמך ישראל' - אלו החיים, 'אשר פדית' - אלו המתים, מכאן שהחיים פודים את המתים. וממשיך המדרש ללמוד דברי מעשי לענין היום הגדול יום הכיפורים: "לכך אנו נוהגים להזכיר את המתים ביום הכפורים ולפסוק בשבילם צדקה". ונפסק כן להלכה בשולחן ערוך (תרכא ו): "נהגו לנדור צדקה ביום הכפורים בעד המתים". והוסיף הרמ"א, שמזכירים נשמותיהם משום שאף להם יש כפרה ביום הכיפורים. עצם אזכרת השם של הנפטר עם בקשת רחמים, מועיל מאוד, כי דיבור התחתונים בעולם הזה, פועל מאוד בעליונים. ובפרט ביום כיפור ישנו כוח מיוחד באזכרת שמות הנפטרים, כי דברי הפסוק "לפני ה' תטהרו", כולל גם את המתים, שביום זה נשפע שפע של חסדים מרובים (ספר מעבר יבוק). את אזכרת שמות הנפטרים נוהגים לעשות כן ביום הכיפורים לאחר אמירת 'כל נדרי' במעמד הספרי תורה הנתונים על הבימה.
כוחו של הבן והתלמיד, וכוחו של תלמיד חכם
המקובל רבי אהרן ממודינא בספרו 'מעבר יבוק' מדגיש, כי תפילת הבן על אביו או התלמיד על רבו, כוחה גדול יותר מאשר תפילת אחרים עליהם. ובפרט אם יזכר שמו בבית הכנסת שהיה רגיל להתפלל בו, וכל שכן אם הוא בנה את אותו בית הכנסת או הקדיש בה הקדשות. כמו כן, כאשר המתפלל הוא אדם צדיק ובעל זכויות, אזי תפלתו מתקבלת בשמים (רשב"א), ולכך נהגו שרב בית הכנסת מזכיר את שמות הנפטרים, ומבקש עליהם רחמים.
האור החיים הקדוש מבהיר, שמצות הצדקה עבור הנפטר היא מועילה גם אם הנפטר היה רשע בחייו, כי כל אדם יכול לתת את זכות המצוה קודם שיעשנה לטובת אדם אחר, וכפי שמצינו לענין הסכם יששכר וזבולון. וכסיוע לדבריו, מציין את מה ששמע אשר סיפרו בני אדם, בענין רוח של נפטר שנכנס בבתולה אחת [הנקרא 'דיבוק'], ואמר להם שיועיל לו לזכות נשמתו אם יתנו בעדו שמן למאור לבית הכנסת וכדומה. וכתב ה'אור החיים' שאין כל ספק כי אותו הרוח היה רשע, ואף על פי כן אמר שיועיל לו מה שיעשו עבורו החיים.
