תפילתו של המלך מנשה
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא, וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ", מדרך הטבע יצחק ורבקה היו עקרים ולא יכלו לזכות בפרי בטן, אך התפלה בוקעת את כל שערי השמים, ובזוהר הקדוש דרשו "ויעתר לו ה'" אל תקרא "ויעתר", אלא "ויחתר" [כי אותיות אחה"ע הגרוניות מתחלפות], שחתר הקב"ה חתירה לאותו המקום העליון שבו תלוי לידת הבנים, וקיבל תפלתו. כוח התפילה הוא כוח עצום, על ידו ניתן לשדד את מערכות הטבע! מנשה מלך יהודה בתקופת בית ראשון, הרבה לחטוא ולהחטיא את ישראל, כאשר באו עליו שרי הצבא אשר למלך אשור ושבו אותו בשבי, הניחוהו אותו בדוד נחושת והאש הייתה בוערת תחתיה, ומכיון שראה מנשה כי הוא נתון בצרה גדולה, מיד החל להזכיר שמות של מיני עבודות זרות בתקווה שהם יצילו אותו, עד שלא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכיר את שמה! כיון שראה שלא הועיל לו כלום, אמר זכור אני שהיה אבי חזקיה המלך מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת (דברים ד ל-לא) "בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ. כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ...", אמר: הרי אני קורא אותו, אם עונה אותי - מוטב, ואם לאו - הרי שכולם שווים ואין בהם כוח. בעודו שב תשובה ומתפלל ל-ה' להצילו מן המוות, היו מלאכי השרת סוגרים את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקדוש ברוך הוא, והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אדם שעבד עבודה זרה, והעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה?! אמר להם: אם איני מקבלו בתשובה, הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקדוש ברוך הוא? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו. וזהו שכתוב (דהי"ב, לג יג): "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ, וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ, וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים". למרות שמצד הדין לא היה ראוי כלל לקבל את תפלתו ותשובתו של מנשה, ובפרט שתפלתו היתה בלשון קשה וטרוניה כלפי מעלה, עד שכל המלאכים עמדו מנגד, ורצו למנוע את קבלת תפלתו ותשובתו. אך הקב"ה ברוב רחמיו קיבלו, וזאת ללמדנו עד היכן מגיע כוחה של תשובה ותפילה.
וכך מצינו בספר הזוהר הקדוש בהיכלות דבראשית (לט א), כי בהיכל החמישי נמצאים כל אותם בעלי תשובה שלימה, ששבו מהחטאים שלהם, והתחרטו מהם, ויצאה נשמתם בטהרה... ובפתח היכל זה עומד מנשה מלך יהודה, שקבלו הקב"ה בתשובה שלימה, ועשה לו מחתרת לקבל אותו.
נוסח תפילתו
ובספר 'סדר הדורות' (ג'ר"נ) הביא את נוסח תפילתו של מנשה בהיותו אסור בשלשלאות של ברזל בבבל, העתיקוה חכמי אדום מספרי יונים: "אלהי אברהם יצחק ויעקב וזרעם הצדיק, אשר עשית השמים והארץ וכל צבאם, ושמת גבול לים ובמצותיך סגרת תהום, ונורא שמך, והכל יראים ממך וחרדים ממעשיך ומכעסך על הרשעים. אבל גדולים ונוראים חנוניך, שנדרת, כי אתה גדול על כל הארץ, ורחום מאוד, ורע עליך רשעת האנשים. ואתה ברוב טובך נדרת לקבל השבים אליך. "ואתה אלוה הצדיק לא דרשת התשובה אל אברהם יצחק ויעקב - לפי שלא חטאו לפניך. אבל אני חטאתי, וכחול אשר על שפת הים - רבו חטאי, אני אסור מאוד בכבלי ברזל, ולא אוכל להוציא הנשימה על כי הכעסתיך והרעותי לפניך להציב התועבות ולהרבות ברשעיות. "ועתה אני בא לפניך בברכים כורעות, בלבי לחלות מידת טובך, חטאתי אלהי והעויתי, ומכיר אני רשעיותי, ושואל אני מחילה מלפניך ה' אלהי שתמחול ותסלח לי למען לא תשחיתני עם עונותי, ואל יעמוד עונשי לעולם, ותושיעני ברוב חסדיך אף שאיני ראוי, ואהללה שמך לעולם כל ימי חיי, כי כל ברואיך יהללוך סלה, ולך הגדולה לעולם ועד".
מתוך ספר "שיח יצחק" על מסכת סנהדרין