יעקב אבינו איש האמת, עבד ללבן שנים רבות ברעיית צאנו, ולבן הרמאי החליף את משכורתו מאה פעמים תוך שש שנים בלבד! ובכל זאת יעקב אבינו המשיך להתנהג בישרות ובתום לבב, עד כדי כך שכאשר לבן חמיו חושד בו שלקח ממנו איזה חפץ מביתו, יכל יעקב להשיב כנגדו בבטחה: חפש נא בתוך ביתי ולא תמצא שום דבר! כך היא ממידת היושר, חובה על כל אדם לנהל את עסקיו ביושר ובדקדוק, ולנהוג בהוגנות כלפי עובדיו; לשלם שכרם בזמן, וחלילה מלהמעיט בדבר המגיע להם.
הגאון רבי משה גלאנטי ניגש אל האר"י הקדוש וביקש ממנו: "תאמר לי כל אשר אני חייב ל-ה' לתקן מיום בואי ראשונה לעולם הזה עד היום, כדי שלא אצטרך עוד לבוא בגלגול ולתת דין וחשבון. וכל מה שתאמר אלי אעשה, אפילו ארבע מיתות בית דין. שביאתו של אדם בעולם הזה אינו לבנים ועושר, כי אם לקיים תרי"ג מצוות". האר"י בתחילה נמנע מלהשיבו, אך אחר שרבי משה הרבה בדברים ובקשה, נסתכל בו האר"י, ואמר לו: "רואה אני עליך כי יש לך ספק גזל!". תיכף שב הרב גלאנטי אל ביתו, וקרא אל כל הפועלים העוסקים אצלו במלאכת הבגדים אנשים ונשים, ואמר להם: "הגידו לי כל מה שאני חייב לכם, מיום שאתם עושים מלאכתי". השיבו כולם פה אחד ואמרו לו: "אין אנו יודעים דבר!". מיד ציוה שיביאו לפניו מעות, ונתן את המעות לפניהם, ואמר: "קחו לכם כל אחד מכם מה שתרצו, ואם איני חייב לכם - הרי זה מתנה גמורה, ואתם גם תאמרו; אם עדיין חייב לנו אפילו פרוטה - מחלנו לו מחילה גמורה". אמרו כולם: "אנו מוחלים לך מחילה גמורה, ואין רצוננו ליטול אפילו פורטה אחת". והפציר בהם שיקחו ולא רצו, מלבד אשה אחת שלקחה סכום פעוט. אמר להם הרב: "הזהרו ותשמרו מהיום והלאה לדקדק עמי בחשבון אפילו בפחות משוה פרוטה, ואם לאו אבטל ממלאכתי מכל וכל!" וקבלו עליהם ושלחם. אחר הדברים האלו לבש הרב גלאנטי את בגדיו, וקם ללכת לבית האר"י, וביקש מהאר"י: "בבקשה ממך, תראה אם עבר הספק גזל". אמר לו: "כבר עבר ולא נשאר לו עוד שום חטא ועוון, כי בזה המעט שלקחה האשה סר עוונך, כי זאת האשה טווה יותר דק וראוי לשלם לה יותר", אז נשקו האר"י על ראשו וברכו. מלבד דקדוק הממון, אף יש להקפיד על היחס שצריך המעביד לתת לשכיריו.
הגאון רבנו חיים פלאג'י בספרו 'תוכחת חיים' מספר את אשר נגלה אליו בחלום בחזיון הלילה. היה זה כחודש ימים לאחר פטירתו של אחד מתושבי עירו, איזמיר שבתורכיה, אשר היה איש תם וישר, כאשר נתגלה האיש לרבי חיים בחלומו כשהוא לבוש בבגדי חג והינו שש ושמח. שאלו רבינו חיים: "על מה ולמה זכית לכל הכבוד הזה?", הנפטר השיב ואמר: "זכיתי לחיי העולם הבא - על אשר נהגתי עם משרתי בכבוד וברחמנות, ולא הכבדתי את עולי עליהם, ולא שעבדתי אותם באכזריות ובעבודה קשה".
מתוך ספר "שיח יצחק" מסכת ברכות