יום פטירת משה רבינו
אלו ספרים משה רבינו הנחיל לעם ישראל?
יום שבעה באדר הוא יום קדוש ונורא, שבו נולד ובו נפטר משה רבינו מאור העולם, המאור הגדול, אדון הנביאים אשר לא קם כמוהו. כך הוא לשונו של זקני רבינו יוסף חיים זיע"א.
כמה ספרים גדולים ועצומים הנחיל משה רבינו ע"ה לעם ישראל, ראש וראשון הוא התורה שבכתב מבראשית עד סוף חומש דברים. עוד ספר גילה משה רבינו הוא ספר הנקרא 'מעיין החכמה' העוסק בתורת הסוד, המדבר על מעשה בראשית ומעשה מרכבה, ספר זה נתן מיכאל המלאך לפאל"י, ופאל"י הביא למשה רבינו. וכאשר דוד המלך הגיע להבנת ספר זה, אמר (תהלים פו יב): "אוֹדְךָ ה' אֱלֹקַי בְּכָל לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם". אף לאחר פטירת משה רבינו, נשמתו הגיע אל ישיבתו של רבי שמעון בר יוחאי, והוסיפה לגלות את הטעמים של מצוות התורה על דרך הסוד, ספר זה נקרא 'רעיא מהימנא' [-רועה נאמן]. ספר זה היה מסודר כספר בפני עצמו, ומדפיסי הזוהר חילקו ופיזרו את דבריו בתוך ספר הזוהר במקום שעוסקים באותה המצוה. וכתב הרמ"ק שבחיבור זה נעשה סעד וסמך לשכינה בעת הגלות, כי אין סעד וסמך לשכינה אלא בסודות התורה ובסוד הייחודים הנסתרים. בשנה מעוברת נחלקו התנאים במדרש באיזה חודש נפטר משה רבינו ע"ה, לדעת רבי אלעזר המודעי משה רבינו נפטר בשנה מעוברת באדר א', ולכך יש לקבוע את יום ההילולא באדר א'. אך לדעת רבי יהושע נפטר משה בשנה פשוטה ב-ז' באדר, ונחלקו הפוסקים אם יש לקבוע את יום הילולת משה באדר ראשון או באדר שני. ולדעת מרן השו"ע בשנה מעוברת נקבע יום פקודת השנה על אבילות אב או אֵם באדר שני. וכך לגבי יום פטירת משה רבינו פסק רבינו יוסף חיים שנקבע בעיקר באדר השני הסמוך לניסן.
ביום זה יש מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בו, כמובא בשולחן ערוך, והטעם לכך, לפי שמיתת צדיקים מכפרת יחד עם תענית תשובה ותפילה. רבינו יוסף חיים זיע"א חיבר סדר לימוד ליום זה, וכתב כי לימוד התורה ביום זה פועל רבות ונצורות, ומעורר רחמים, ואף ידליקו נרות לכבוד משה רבינו, ובכך יזכה האדם לאורה ושמחה.
מנהג רבים מן המקובלים, ללכת ביום זה אל קברו של משה רבינו ולעורר רחמי שמים. ואם ישאל השואל: כיצד ניתן לדעת היכן קברו של משה? הלוא פסוק מפורש הוא בתורה: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"! התשובה לזה מופיעה בדברי המדרש. המדרש מתאר את הצער הגדול שהיה ל-ה' יתברך בעת חורבן בית המקדש, וביקש הקב"ה מירמיה הנביא ללכת לקבריהם של אברהם יצחק ויעקב, ולקברו של משה, שהם יודעים לבכות ולהתחנן. אמר ירמיה הנביא: ריבונו של עולם, איני יודע היכן משה קבור! אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך עמוד על שפת הירדן, והרם קולך וקרא: "בן עמרם בן עמרם, עמוד וראה צאנך שבלעום אויבים". וכך עשה ירמיה.
ובסייעתא דשמיא אאמו"ר המקובל הרב דוד בצרי שליט"א ממשיך בדרך חמיו המקובל האלוקי הרב סלמאן מוצפי זצוק"ל, ומידי שנה בשנה אנו הולכים לשפת הירדן, וצועקים: "בן עמרם בן עמרם" ומבקשים שיתפלל במרומים על כלל ישראל, להחיש את גאולתנו. זקני המקובל הרב סלמאן זיע"א, ראה בהליכה זו סמוך לקברו של משה חשיבות גדולה מאוד. הרי הטעם לכך שהקב"ה הסתיר את מקום קבורתו של משה, מבואר בגמרא: "גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא, שעתיד בית המקדש לחרב, וישראל יגלו מארצם, שמא יבואו לקברו של משה ויבכו ויתחננו, ועומד משה ומבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם". כי מאחר שמשה רבינו בחייו ביטל כמה וכמה גזירות מעם ישראל, קל וחומר במיתתו, ותשוקתו של זקני הרב סלמאן מוצפי הייתה כה גדולה לביאת המשיח ולגאולה השלימה, עד שהיה אומר, שאם היה לו ממון רב, היה שוכר יהודים רבים, ומכסה את כל ההר שטמון שם משה ביהודים, ובכך בוודאי שאחד מהם יהיה סמוך לקברו של משה, ובכך היה מחיש את הגאולה השלימה.