ברכת ההורים לבניהם בליל שבת קודש

 מהי הצורה הטובה ביותר שבה כדאי לברך את הילדים בליל שבת?

כאשר הוגד ליוסף על כך שאביו יעקב חולה, מיהר לקחת את שני בניו מנשה ואפרים אל הסבא בכדי שיאציל עליהם מברכתו. כאשר התכונן יעקב אבינו לברכם, קירב יוסף את מנשה ואפרים, ויעקב שיכל את ידיו ואת יד ימינו הניח על ראש אפרים הצעיר, ואת יד שמאלו הניח על ראש מנשה הבכור, וברכם: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". רע היה הדבר בעיני יוסף על שאביו לא מניח את יד ימינו על מנשה הבכור, והעיר כן לאביו, אך יעקב התעקש, והמשיך לברכם: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". מלבד עצם חשיבות הברכה, ישנה עוד מעלה בהנחת הידיים על ראש המתברך, ובפרט בהנחת יד ימין. כך גם כאשר משה רבינו ביקש מ-ה' יתברך שימנה רועה נאמן לעדתו, בחר ה' ביהושע, וציווה למשה: "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו... וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו", וביאר החכם הקדמון רבי יצחק ערמאה בספרו 'עקידת יצחק' שאחד מענייני הסמיכה הוא, להאציל מרוח הסומך וליתן משלימותו לנסמך. וברבינו בחיי בפרשתנו הביא שזהו ענין נשיאת כפים שבברכת כהנים, כי לא יתכן לכהן הנושא את כפיו שיסמוך את ידיו על כל אחד ואחד  מישראל, ועל זה היה פורש כפיו למעלה כדי להאציל כח הברכה למטה ממקור הברכה העליונה. ויש בעניין זה סודות נעלמים על האורות הגדולים הנשפעים דרך עשרת אצבעות הידיים. 

זמן טוב ומסוגל לברכה 

ליל שבת הוא זמן המסוגל לקבלת ברכה מן ההורים, וישתדל האדם לקבל ברכה מהוריו, וכן לברך את ילדיו, וכך מנהג רבים מבתי בית ישראל שבליל שבת אחרי הקידוש, הילדים הנמצאים בבית מנשקים את יד הימין של האבא ושל האמא, ומקבלים מהם ברכה. וכפי שכתב רבינו האריז"ל בשער הכוונות: בכניסתך לבית תאמר בקול רם ובשמחה יתירה "שבת שלום", כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות. ואם אמך קיימת בחיים - לך ותנשק ידיה. הגאון יעב"ץ בסידורו "עמודי שמים" הרחיב בזה: מנהגן של ישראל לברך הילדים בליל שבת, אחד האבות ואחד הרבנים אחר התפילה, או בכניסה לבית, שאז חל השפע, וראוי להמשיכו על הילדים, ביחוד שאין בכוחם להמשיך שפע במעשיהם, אבל על ידי גדול, אמצעי משובח הוא, ויורד וחל ונאחז ביותר בקטנים שעדיין לא טעמו טעם חטא, ועל ידיהם הוא מתפשט יותר. אבל גם הבנים הגדולים מקבלים ברכה מאבותיהם, ונכון הוא". ובספר "מעבר יבוק" למקובל הרב אהרן מודינה כתב, שבליל שבת זמן ראוי הוא לברך, כי בעת ההיא אין שטן ואין פגע רע שיקטרג על הברכה. 

תוכן ונוסח הברכה אחר שהילד נישק את ידי ימינו של אביו, יניח האב את יד ימינו על ראשו [ועדיף להניח שני ידיו עליו (יעב"ץ)], ויברך: "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה", ויאמר ברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך" וכו'. ויוסיף עוד כפי צחות לשונו. על פי דברי הזוהר הקדוש יש להקפיד שקודם שיברך את בניו יברך את הקב"ה ובשבחו, וכפי שהביא החיד"א, שיאמר בתחילה כך: "יתברך שמו של הקב"ה". או יאמר כל שבח אחר, כגון את הפסוק: "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'". כאשר יקפיד האדם לברך את בניו ובנותיו בכל ליל שבת, ויכוון בברכה זו מעומק לבו שיזכו בניו להצליח במעשה ידיהם ברוחניות ובגשמיות, יזכה לראותם מוצלחים וטובים בכל, אמן.