הזמן המסוגל להעלאת הנשמות המגולגלות באילנות
בחודש ניסן מתחילה הפריחה של האילנות בשדות, וכשבח ל-ה' יתברך מברכים עליהם: "...שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להנות בהם בני אדם". וכתב רבינו יוסף חיים זיע"א שיש לקחת מוסר השכל, כי האילנות בתקופת החורף הם עצים יבשים, ועתה בימי ניסן האילנות דשנים ורעננים. כך האדם שנמשל לעץ השדה, יש בקרבו רוח התחדשות, ויתעורר וילבלב במעשיו הטובים. טעם גדול אמרו רבותינו המקובלים אודות ברכה חשובה זו. כידוע, נשמות ישראל יורדות לעולם לצורך קיום תורה ומצוות, והזוכה למלא את ייעודו בארץ - נשמתו עולה לקבל את שכרה הטוב והנצחי. אך כאשר חלילה החטיא האדם את עיקר המטרה, אזי נשמתו חוזרת בגלגול לעולם הזה בשביל להיות מתוקנת.
הזמן של עליית הנשמות מדרגת צומח לחי
ישנן כמה דרגות בגלגול הנקראים דצח"ם, הוא ראשי תיבות - דומם, צומח, חי ומדבר. בתחילה יש נשמה המתגלגלת בדומם, ולאחר זמן עולה מדרגה ומתגלגלת בצומח כגון באילנות, לאחר שהיא נתקנת אזי עולה מדרגה נוספת דרגת חי, בעלי חיים שונים, ובסוף עולה לדרגת מדבר היינו להיות בן אדם. גילה רבינו האר"י, כי אדם שנחרץ עליו להתגלגל לדוגמא במשך שנתיים בדומם, כאשר יגיע זמן עלייתו מן הדומם להתגלגל במדרגת צומח אינו עולה אלא בארבעה חודשים בשנה, והם: אב, אלול, תשרי וחשון. זמן העלייה מן הצומח אל החי - בארבע חודשים שהם: ניסן, אייר, סיון ותמוז. וזמן העלייה מן החי אל האדם, הוא בארבעה חודשים: כסליו, טבת, שבט ואדר. וכתב רבינו יוסף חיים זיע"א, כי מטעם זה נקבעה "ברכת האילנות" לחודש ניסן, כי הוא הזמן המסוגל לעליית הנשמות המגולגלות בעצים, ועל ידי ברכה זו וסודה יצליחו המברכים להעלות את הנשמות המגולגלים בצומח שתי מדרגות בפעם אחת, שיעלו מן הצומח אל מדרגת אדם, וזאת בצירוף התורה שילמדו בעת הברכה, ויזכו להעלותם למעלה. ומעשה עם האריז"ל הקדוש, באחת הפעמים שהלך אל השדה ללמוד תורה, נשא את עיניו וראה שכל עצי השדה מלאים נשמות רבות, ושאל אותן מדוע הן באו לעצים כאן, ואמרו לו, כי לא חזרו בתשובה, ושמעו שבכוחו של האר"י לתקן אותם, והבטיח שיעשה להן תיקון. והתלמידים ראו את האריז"ל ששואל ומשיב עם העצים, ושאלוהו פשר הדבר, ואמר להם, כי אם היה לכם רשות לראות - הייתם תמהים על כמות הגדולה של הנשמות הנמצאות כאן. ולאחר מכן הורה האריז"ל לתלמידיו לכוון בקטעים מסויימים בתפילה בכדי לתקן את אותן הנשמות.
האילנות שהתייבשו
מתוך ספר "שיח יצחק" מסכת ברכות
הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה רגיל לספר, מעשה ברבה של העיר דמשק הרב יעקב ענתבי אשר היה גאון גדול בתורה וידו רב לו בחכמת הקבלה, והיה מברך את ברכותיו עם כוונות המיוסדות על פי הסוד. פעם אחת כאשר הגיע חודש ניסן הלך יחד עם הקהל, וביקשו מבעלי אחת הגינות שהיו בגינתו עצים מרהיבי עין לברך ברכת האילנות, ואכן, בעל הגינה נענה לבקשתם, ובשמחה רבה הכניסם לגינתו היפה. הציבור נכנס לגינה הרחבה ובירך בכוונה רבה ובשמחה. והנה, שנה לאחר מכן כאשר שבו לאותה גינה, וביקשו את רשות בעל הגינה, נתקלו בסירוב נחרץ מצד בעל הגינה. כאשר נשאל מדוע שינה דעתו, ומדוע השנה הוא מסרב להכניס את האנשים בשביל לברך, השיב: בשנה שעברה זמן מועט לאחר שבירכו על האילנות כל העצים התייבשו! הסיבה לכך היא, כי ניצוצות הקדושה שהיו באילנות נמשכו על ידי כוח ברכה זו בכוונה רבה.