אשה הגדולה מבעלה בכתשע מאות שנה!

האם לגשת לשידוך שהמשודכת גדולה מהבחור? 

הדבר המצוי והמקובל בדרך כלל הוא - שהאיש גדול מן האשה. ורבים שואלים האם יש עניין מהותי בכך? התשובה לכך היא, שמצד ההלכה אין שום מניעה שהאשה תהיה גדולה מן האיש, ומצינו כך כמה דמויות גדולות בתנ"ך ובתלמוד שהאשה הייתה גדולה בעשרות שנים מן האיש, כפי שיובא להלן. אמנם לדעת כמה מחכמי הקבלה יש מקום להיזהר בכך. ולמעשה, הכל תלוי לפי העניין, וזוג אשר מתאימים זו לזה, אין להם להימנע מפני הגיל, וכפי שנבאר: מובא במדרש, שאשת נח היא נעמה בת לֶמֶךְ מבני בניו של קין. והנה, מצינו בחז"ל שלאחר שנולדו ללמך ולצִלָּה שני בנים: תובל קין ונעמה, הלך למך בשדה והרג בשגגה את קין סבו הגדול ואת בנו תובל קין, ואז חששו נשותיו עדה וצילה שמא בניהם שעתידים להוולד ימותו, ולכן פרשו מלמך. למלך פנה לאדם הראשון והתלונן עליהן. ואכן, קרא אדם הראשון לעדה וצילה ואמר להן: "וכי עליכן לדקדק על גזירתו של מקום? אתן עשו מצוותכן, והוא יעשה את שלו!", אמרו לו: "קשוט עצמך תחילה! לפני שאתה מוכיח אותנו - בדוק בעצמך תחילה! הלא אתה פרשת מאשתך מיום חטא עץ הדעת, במשך מאה ושלושים שנה!", ואכן אדם הראשון קיבל את תוכחתן של עדה וצילה, ומאז הוליד אדם הראשון תולדות בהיותו בן מאה ושלושים שנה. נמצא, שנעמה בת למך נולדה עוד לפני מעשה זה, והיינו בתוך מאה ושלושים שנה הראשונות לבריאת העולם. והנה, מהפסוקים בפרשת בראשית ובפרשת נח עולה, שנח נולד בשנת 1056 לבריאת העולם. ואם כן, בהכרח שנעמה אשתו – הייתה גדולה ממנו לכל הפחות 926 שנה! 

לדעת המקובלים וחכמי הסוד 

ואכן, רבי שמעון בר יוחאי כתב בספר הזוהר הקדוש בפרשת וילך כי "כל רוחות היוצאים מלמעלה - זכר ונקבה יוצאים, ונחלקים בעת ירידתם לעולם. ופעמים, תצא נשמת הנקבה קודם שיצאה נשמת הזכר שהוא בן זוגה". הרי מפורש, כי יתכן שזיווגו של האדם הינו אשה הגדולה ממנו בשנים. אולם מדברי רבינו האר"י ז"ל בספר "עץ חיים" נראה, שיש לאיש להימנע לכתחילה מלישא אשה הגדולה ממנו, יען כי שלמות תיקון האשה תלוי בגדלות ובשלמות תיקון האיש. וכך דעת המקובל האלהי רבי משה זכות המכונה הרמ"ז, שהנכון והטוב הוא שיהיה האדם גדול מאשתו, וכמו שמצינו באבות הקדושים, מפני שהאיש הוא 'חסד', והאשה היא 'גבורה', ובזה שהוא גדול ממנה – מורה הדבר על תגבורת החסדים על הגבורות. ויישב שם את דברי הזוהר הנ"ל. וכך כתב דוד זקנתי רבינו יוסף חיים זיע"א שמן הראוי שהאיש יהיה גדול מן האשה. ברם, הגאון רבי אברהם פאלג'י הביא את דברי רבינו האר"י, והעלה למסקנה שאין מקום להימנע מפני הגיל, וכפי שהעיד שם, שבעיר הקודש ירושלים, ובפרט בקהילת קודש 'בית אל' אשר לומדים בה את חכמת הקבלה, שם נהגו שהאשה יותר גדולה מהאיש. ועוד העיד, שכך דעת הגאון רבי נתן אדלר רבו של החתם סופר. וכך נהג למעשה הגאון המקובל רבי יעקב מוצפי זצוק"ל, שנשא את נכדת הגאון רבי אלישע נסים דנגור ראב"ד העיר בגדאד, והיא הייתה גדולה ממנו בחמש שנים.

 גאונותו של הילד הקטן 

על הגאון רבי מיכאל דב וייסמנדעל זצ"ל מסופר שבהיותו כבן עשר שנים, הלך עם אביו להקביל את פניו של הגאון מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל שעבר בעירם, ומידי דברם עמו – הגיעה לפני הגאון שאלה אודות אדם שהציעו לו שידוך הגון לבנו, אלא שהעלם צעיר בכמה שנים מן המדוברת, ועל כן שואל האב: האם להמתין לשידוך אחר, כי שמע שיש חשש בדבר. הינוקא מיכאל דב הפטיר ואמר, כי בתלמוד מפורש שאין בזה חשש... וכאשר ביקשו מהרי"צ להסביר את דבריו, פתח ואמר: הרי מסופר בגמרא (בבא מציעא) שרבי יוחנן השיא את אחותו לריש לקיש. ומבואר עוד בגמרא (מעילה), כי ריש לקיש היה קטן מרבי יוחנן, שכן קראו בשם 'ינוקא' [-תינוק]. והדבר ברור שאחותו של רבי יוחנן הייתה גדולה ממנו בשנים – שהרי מצינו בגמרא (קידושין) שבעת לידתו של רבי יוחנן - נפטרה אמו ואביו נפטר עוד קודם לכן. נמצא, כי רבי יוחנן השיא לאחותו הגדולה את ריש לקיש שהיה צעיר ממנה בשנים, ולא ראה בכך כל חסרון! כאשר סיים מיכאל דב הקטן את דבריו, קם הגאון מהרי"צ ונשקו על מצחו, תוך שהוא אומר לאביו: "מובטח אני בו שיהיה מאור בישראל, ולגדולות נוצר!". 

מתוך שיח יצחק מסכת סנהדרין חלק ב'