אדם שנהפך גופו החומרי ללפיד אש!
חנוך נהפך למלאך ה'
"וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹקִים, וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹקִים". יש להתבונן בפסוק זה, מדוע לא נזכרה לשון מיתה בחנוך כשאר האנשים שהוזכר בפרשה זו בתורה? מדוע חנוך דוקא חי רק 365 שנה, והוא זמן קצר לעומת בני דורו? מלשון הפסוק נראה כי מפני שחנוך עבד את ה', לכך לקחו ה' יתברך מן העולם, וכי מפני שעבד את ה' מפני כך מסלקים אותו מן העולם?! הזוהר הקדוש בכמה מקומות מגלה סוד מפליא: הקב"ה לקח את חנוך בעודו חי, והגביהו גבוה מעל גבוה לשמי מרומים, "וְאֵינֶנּוּ" - איננו בגופו החומרי, "כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹקִים" - שנהפך גופו החומרי ללפיד אש, והוא המלאך הנקרא "מטטרו"ן". ומובא בספר הֵיכלות, שסיפר חנוך לרבי ישמעאל כהן גדול, על התהפכותו למלאך מט"ט, שבזמן שלקחו הקב"ה לעליונים 'נהפך בשרי עלי לשלהבת, וגידי לאש, ועצמותי לגחלי רתמים, ואור עפעפי לזוהר ברקים, וגלגלי עיני ללפידי אש, ושערות ראשי ללהט ולהבה, וכל איברי לכנפי אש בוערות, וגוף קומתי לאש יוקדת, ומימיני חוצבי להבות אש, ומשמאלי בוערי לפידי אש, וסביבותי מפרחות רוח סערה וסופה, וקול רעש נרעש מלפני ומאחרי'.
כוחו הגדול בשמים
על עוצם קדושתו בעולם הזה מספר הזוהר, שזכה להיכנס לגן עדן התחתון, ומצא שם את 'עץ החיים', ובאו מלאכי עליון ולימדו אותו חכמה עליונה, והביאו לו ספר שהיה טמון בתוך עץ החיים, ולמד ממנו וידע את דרכי הקב"ה, והשתדל לעבוד את ה'. וכאשר השתלם בקדושה רבה, לקחו ה' יתברך, ונעשה המלאך העליון, הוא הנקרא "שרו של עולם". ומסר בידיו כל אוצרות העליונים, וארבעים וחמש מפתחות של חקיקת סתרי תורה בהם משתמשים מלאכי עליון. המדרש מוסיף לתאר על גדולתו שניתנה לו בשמים: עשה לו הקב"ה כסא של אש כנגד כסאו. וכמה שיעורו של אותו הכסא? ארבעים אלפים רבבות [ארבע מאות מליון] פרסאות [פרסה - כארבע ק"מ] של אש! ובכל יום ויום יושב על אותו כסא פעם אחת ביום, ובעת ישיבתו כותב המלאך מט"ט זכיותיהם של ישראל, ומסר לו הקב"ה שבעים מלאכים כנגד שבעים האומות, ופקד בידו כל פמליא של מעלה וכל פמליא של מטה, ומסר לו חכמה ובינה יותר מכל המלאכים, ועשה לו גדולה יותר מכל מלאכי השרת. הריקאנטי כתב, שלשון מט"ט הוא מלשון שמירה, כי בכך שהוא יושב וכותב את זכיותיהם של ישראל, ישנה שמירה על עם ישראל. ולכך מביא הריקאנטי מדברי חכמים הקדמונים, אשר מסורת בידם מפי זקניהם ורבותיהם, שיש לאדם להרהר את השם הזה של המלאך: "מטטרו"ן", קודם אמירת "יהיו לרצון" השני בסוף התפילה [ויש להיזהר מלומר בפיו את שם הקדוש של מלאך זה, מפאת גודל קדושתו]. ואכן, בזוהר הקדוש מובא שמלאך זה, ממונה על התפילות של עם ישראל, ובזמן אשר עם ישראל נמצאים בבתי כנסיות ומבקשים מאת ה' יתברך צורכיהם, מטטרו"ן שר הפנים לוקח את כל תפילותיהם, ומעלה ומניח אותם ברקיע, וכאשר רוצה הקב"ה להסתכל בזכויותיהם של ישראל - מסתכל באותו רקיע שנקרא שמים, ששם בקשותיהם של ישראל, ומרחם עליהם.
כוחו של יהודי
מתוך הדברים נשכיל להבין, עד כמה כוחות רוחניים חבויים בתוך כל יהודי ויהודי, כמו חנוך אשר חי בתקופת דור המבול, ונמנע ממעשיהם המקולקלים, ועבד את ה' יתברך באמונה ובתום לבב, ובכל יום הוסיף קדושה על קדושתו, ובכך זכה להגיע לרום המעלות, עד אשר אותם המלאכים שקטרגו בימי בראשית על בריאת האדם, הייתה להם בושה נוראה כאשר ראו את רום מעלתו של האדם קרוץ החומר.
מתוך סדרת הספרים "שיח יצחק" על הש"ס
